יש לי טסט ביום חמישי
לפעמים בזמן שיעורי נהיגה אני עושה שטויות, אני פשוט קצת מבולבלת ולחוצה. לא פעם קרה לי שלא אמדתי נכון את הרוחב של המשאית ביחס לרוחב המקום שאליו אני אמורה להיכנס ושכחתי להוריד להילוך שני, במקרים כאלו קובי המורה לנהיגה אומר "תמר, תפסיקי לחלום".
להפסיק לחלום? להפסיק לחלום על יציאה מהמקום הנורא הזה? להפסיק לחלום על השייכות והחופש ובכיף שיש בבית ליד? להפסיק לחלום על ריקוד הניצחון שאעשה ברגע שאעבור את הטסט? אבל אם אני אפסיק לחלום שום דבר לא ייתן לי את הכוח ללחוץ על הגז, שום דבר לא ישנה כי הכל יהיה ביצה עמוקה ומזוהמת של ייאוש.
יש לי טסט ביום חמישי. פאקינג טסט ראשון
רק המחשבה על לעבור טסט ראשון עושה לי רעידות בלב. אני יודעת שאם אני אעבור אותו אני אהיה מסוגלת לעשות שלושה פליקלקים באוויר ולרקוד ברייקדאנס. אני יודעת שאם אעבור אותו אז יש לי את האפשרות לאושר, את הכוח לגרור את עצמי מהמיטה בבוקר. אם אני אעבור את הטסט שיש לי בפאקינג חמישי זה אומר שלפי החישובים שלי יש לי עוד שבוע אחד של היתרים, עוד שבוע של חופש על חשבון המערכת (מעניין אם אפשר לוותר עליו) ואחריו פאקינג בית-ליד לנצח אם לא 8 חודשים. פאק אני חייבת לעבור.
כי כל האושר הקיצוני שטמונים בתנאי ההצלחה שלי בטסט שקולים לצער ולייאוש הטמונים בכישלון בטסט.
אם אני לא אעבור זה אומר עוד שבוע מונוטוני ושגרתי בעיר הבהדים, עוד שיזוף לא מחמיא בידיים ובעורף, עוד זמן נמרח, עוד שבוע ועוד שבוע שאני לא בבית ליד.
לא יודעת מה יש לי להגיד בפוסט הזה. אני מתגעגעת לבית ליד ואני חוששת שחיי יגיעו לקיצם אם לא אעבור את הטסט בחמישי.
אני פונה לעצמי ולכל אחד מכם, וליקום ולגורל ולאלוהות ולפראנה וכל מי שאחראי ומוכן להקשיב- בואו נעשה שאעבור את הטסט הזה.
להפסיק לחלום? להפסיק לחלום על יציאה מהמקום הנורא הזה? להפסיק לחלום על השייכות והחופש ובכיף שיש בבית ליד? להפסיק לחלום על ריקוד הניצחון שאעשה ברגע שאעבור את הטסט? אבל אם אני אפסיק לחלום שום דבר לא ייתן לי את הכוח ללחוץ על הגז, שום דבר לא ישנה כי הכל יהיה ביצה עמוקה ומזוהמת של ייאוש.
יש לי טסט ביום חמישי. פאקינג טסט ראשון
רק המחשבה על לעבור טסט ראשון עושה לי רעידות בלב. אני יודעת שאם אני אעבור אותו אני אהיה מסוגלת לעשות שלושה פליקלקים באוויר ולרקוד ברייקדאנס. אני יודעת שאם אעבור אותו אז יש לי את האפשרות לאושר, את הכוח לגרור את עצמי מהמיטה בבוקר. אם אני אעבור את הטסט שיש לי בפאקינג חמישי זה אומר שלפי החישובים שלי יש לי עוד שבוע אחד של היתרים, עוד שבוע של חופש על חשבון המערכת (מעניין אם אפשר לוותר עליו) ואחריו פאקינג בית-ליד לנצח אם לא 8 חודשים. פאק אני חייבת לעבור.
כי כל האושר הקיצוני שטמונים בתנאי ההצלחה שלי בטסט שקולים לצער ולייאוש הטמונים בכישלון בטסט.
אם אני לא אעבור זה אומר עוד שבוע מונוטוני ושגרתי בעיר הבהדים, עוד שיזוף לא מחמיא בידיים ובעורף, עוד זמן נמרח, עוד שבוע ועוד שבוע שאני לא בבית ליד.
לא יודעת מה יש לי להגיד בפוסט הזה. אני מתגעגעת לבית ליד ואני חוששת שחיי יגיעו לקיצם אם לא אעבור את הטסט בחמישי.
אני פונה לעצמי ולכל אחד מכם, וליקום ולגורל ולאלוהות ולפראנה וכל מי שאחראי ומוכן להקשיב- בואו נעשה שאעבור את הטסט הזה.
זה אולי ניראה עכשיו כאילו כל חייך תלויים בטסט הזה אבל זה ממש לא נכון. הטסט אכן יגיד לך אם עברת או לא אבל את בוחרת מה ליצור ולייצר במידה ולא תעברי.
השבמחקאולי תנסי לבחון יותר לעומק מה חופש עבורך.
בכל מקרה מחזיקה אצבעות ותעדכני מה קורה עם זה!
תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחק