גרעין לכת

- הערה שאינה תלויה בדבר - אני מרגישה מוטיב חוזר של קצונה ואחוזות. האם גאווה למוקד רוממה, נושא שיש מה להתעסק בו, או שמא מחדל של שאר הגרעין? הסיבה האמיתית שחתמתי קבע (עוד שנה ולא פחות), היא כנראה לא מה שאתם חושבים. כמובן שיש כל מיני סיבות "ערכיות" למיניהן, הרצון להשפיע בחיל, לייצג את התנועה והגרעין, להיות מפקדת של מפקדות וכו' וכו'. אבל אם לומר את האמת, כל הסיבות האלו הן קשקוש אחד גדול. חתמתי קבע כי אני ממש אוהבת מדים. תנו לי להסביר. אני לא אוהבת מדים במובן של "זה כל כך סקסי", וגם לא כי אני נראית טוב במדים, ממש לא. אלא בדיוק כי זה לא משנה. כשאת או אתה או את.ה לובשת מדים, את חלק, את זהה. הצבע הזה מכוער לכולן, ולכולן נמאס מהמגוון הרחב של א' או ב', ומצד שני - באיזה עוד סיטואציה זה כל כך לגיטימי לא להחליף בגדים שבוע? או שבועיים? או שלושה? זה ממוסס את ההתלבטות מול המראה, זה מייצר אחידות והזדהות ומעין שותפות גורל שכזו, של "גם אני מתה מחום עכשיו" או סתם "גם אני חיילת שמתה להגיע הביתה". וגם לנצח אטען שמכנסי ב' הם פסגת ההלבשה -