אנשים דוחים ומזוויעים

מי אתם אותם האנשים הדוחים ומזוויעים האלו? מי אתם האנשים שקוראים לחברים שלכםם "יא בן שרמוטה של אלפיים זונות עירונות מזדיין"? מי אתם האנשים האלו שיורקים ליטרים של רוק על כל חלקת גן עדן יפה רק כי יש לכם עודף רוק בפה מהסיגריה? מי אתם האנשים האלו שהולכים לזונות באמסטרדם ועושים סקס בשלישיות כתחביב? מי אתם האנשים האלו שזורקים זין על הכל ולא שמים זין על אף אחד?

אה. אני יודעת מי אתם. אתם החברים הכי טובים שלי. חברים יקרים מפז מהמחלקה, מהקורס, מהפאב. אנשים שיחרפו את נפשם למען כל מי שהם אוהבים, אנשים שזורמים על חוויות חדשות וספונטניות. אתם אלה שלימדתם אותי איך לאזן את עצמי כדי לחיות בעולם המשוגע הזה. אתם הבהמות הכי בהמיות שאני מכירה ועם זאת- כל כך חכמים ומוכשרים וכל אחד מכם פתח לי אלף דלתות למידע ולחוויות שלא חשבתי שאהיה חלק מהם.

אני, תמר חאזי, גדלתי ביישוב מרוחק בקצה הדרום, עשיתי שנת שירות בתנועה כחולה ציונית סוציאליסטית הדוגלת בשיוויון ובערך האדם, התגייסתי לפלוגה של בני גרעינים ונפלתי ממנה אל המקום שבו פגשתי לראשונה אנשים דוחים ומזוויעים. עד אז השתדלתי להתרחק מהם כדי לא להידבק בדרכיהם הנגועות ועכשיו אני מבינה שכל התייפייפות הנפש, העדינות והנאורות הן הדרך הנגועה כי היא חוסמת כל אחד שנחשב כאדם דוחה ומזוויע.

אז אני קוראת לכם לא להתרחק מאנשים דוחים ומזוויעים כי גם הם חכמים, מוכשרים, אוהבים.
וגם הם עברו אולי אונס, או תקיפה או הטרדה מינית, ואולי הם לא סיימו בית ספר כי הם פרנסו את המשפחה בנערותם, ואולי הם נאבקים יום יום למען שלום המשפחה שלהם ושלום החברים שלהם. תתפלאו לגלות כמה שאנשים דוחים ומזוויעים הם בכלל לא דוחים ומזוויעים, ואולי הגיע הזמן להיפרד לשלום מדרכנו הנאורות.

לסיום אספר על הפעם הראשונה שקראו לי "בת זונה" בתור מחמאה. זה היה בכיתה י' בשדה התעופה בן גוריון בדרך למשלחת קירוב לבבות בין ערבים ויהודים בארצות הברית. אכלתי משהו טעים ואמיר אילן ביקש ממני ביס, אמרתי לו שאשאיר לו את הסוף והוא צחק ואמר "יא בת זונה מה את מביאה לי את הסחלה?". אני חושבת שבאותו רגע ממש הסמקתי כי נפלה עליי ההבנה שאמיר אילן רואה בי שותפה, רואה בי חברה, סומך עליי שאני לא איעלב ממילים מעליבות שיןצאות מהפה שלו לאוזניים שלי. זה היה רגע יפה וקסום שאנצור בליבי לעד.

זה מוגש כחומר למחשבה לציבור.
ורק אוסיף ואומר, שאם לא הייתי נקלעת לסיטואציה בה אני חייבת להתחבר לאנשים דוחים ומזוויעים, לא הייתי מתקרבת אליהם לעולם. וזה חבל.

בתמונה: אני ואחד האנשים הכי דוחים ומזוויעים שפגשתי.