נסיעה במטרונית יפית

כשהייתי מפקדת בגדנע שנאתי בני נוער לא הבנתי למה אני מחנכת למה אני מכולם צריכה לשחק בקקי ופיפי שלא נותנים לי כלום. זו הייתה תחשוה שנבעה מתוך עומס לחץ ושביזות אני יכולה להגיד היום שהדבר שהכי חשוב לי בעולם הוא חינוך שהדבר שהכי קריטי במשינה שלנו הוא חינוך ואני כולכך שמחה שאני חלק מגרעין לכת בתנועת המחנות העולים שבוחרת לקחת אחריות על החברה הישראלית.
נסעתי נסיעה שגרתית במטרונית כמעט כמו כול יום שישי בערב אחרי שהייתי בסרט ביס פלאנט(היה אחלה סרט דרך אגב) והזדעזעתי אני מרגישה שאני כול החיים חייתי בבועה שאני לא מכירה באמת את החברה ורק מדברת באוויר מחנכת רק אנשים שפחות או יותר דומים לי ( שכמובן שזה לא פחות חשוב) אבל לא באמת מכירה את החברה ואת הבעיות שבה.
בנסיעת מטרונית הזו פחדתי כי בחור שיכור בחר להכות אנשים שהעזו להגיד לו שיפסיק להטריד בנות שיפסיק להרביץ למי שבא לו ואני שתקתי כי פחדתי לא העזתי להפסיק אותו אפילו שעשה דברים קשים. הטירוץ של אחת הנשים המבוגרות לזה:"האתיופים האלו שהם שיכורים לא שולטים בעצמם "פה כבר איבדתי תקווה זה לא טירוץ ומה הקשר בכלל לצבע עור שלו.
ירדתי מהמטרונית מפחדת ללכת הביתה כמו שפחדתי עד לפני שנתיים שהיה לי אומץ להפסיק לפחד אחרי שברחוב הזה הבחור ההוא נרגיש שזה סבבה לגעת לי בתחת, ורק חיכיתי להגיע הביתה וכול ההליכה המחשבה שעוברת לי בראש למה אני פאקינג לא יכולה ללכת הביתה בלי האופציה של להיות מוטרדת ובלי לפחד!!
אחת הבנות שהלכה קצת לפני(אני הולכת לאט אתם יודעים) דיברנ בטלפון וכול נשיחנ היו קללות לא כאלו מעצבים ,כאלו של חברות זה היה לי ממש קשה לשמוע איך הילדנ הזו מדברת לחברות שלה"ישרמוטנ בת זונה חחחח הוא ממש היה מכוער אבל גוף שווה " נכון ממש כיף לקלל חברות שלך ולשפוט אנשים לפי המראה שלהם.

הדברים האלו לא קיצונים קורים תמיד ולנו יש כוח לעצור לפחות חלק מהם
הבחירנ לחנך היא כולכך חשובה
עלה נעלה
יפית