תובנות קוהלת, מאת נעה מרמלשטיין
למה אנחנו חיים? אין משמעות לחיים. אדם יוצק משמעות לחייו. בן אדם נולד ובן אדם מת. אם לאדם היו חיים רעים אבל אף אחד לא יודע אז היו לו חיים רעים? אם לאדם היו חיים טובים אבל אף אחד לא יודע אז האם זה באמת קרה?
למה אנחנו מחנכים? הכל הבל הבלים ואין חדש תחת השמש. הגלגל מסתובב, מלחמות ימשיכו, מעמדות ישארו לנצח, ולעולם לא יהיה שוויון. כל דבר שנפעל למענו מישהו יפעל הפוך מאיתנו במקום אחר. מה אנחנו בכלל יודעים? האם יש אמת אחת?
למה אנחנו ציוניים? הרי לאומיות, אחד גורמי ההרס הגדולים של האנושות. אנחנו משמרים את המלחמה. אולי כדי להיות שוחרי שלום אמיתיים עלינו לפרוש מהמשחק. להתנתק מההיסטוריה והאידיאליים החלוציים. אולי יהדות לא צריכה לתפוס מקום בחיי בכלל?
למה אנחנו אוהבים? הרי זה רגש ככ מורכב, כל כך לא שלם, כל כך רווי כשלונות שברונות לב ואכזבות. למה אנחנו מכניסים אנשים לחיינו בידיעה שזה דורש מאיתנו ככ הרבה? אולי כל אדם שנכנס לחיינו הרגשות לא יהיו זהים בשלמותם. והסוף לכך יהיה טרגי מדי? האם זה שווה את זה? עדיף לאהוב ולהיפגע או לא לאהוב?
אולי כי היתרונות עולים על החסרונות. Happiness is only real when shared? אולי זו הסיבה שלשמה אנחנו חיים? לאהוב? להיות נאהבים? אולי הזמן שאין לו משמעות מקבל משמעות כשאנחנו עם אנשים? כשאנחנו חלק מקבוצה? חלק מחברה? או בכלל אולי אנשים הם רק עוברי אורח בחיינו? והם נועדו להתחלף, אולי להתחתן עם בן אדם אחד זו ממש טעות? ולחוות חוויות עם אנשים שנקרים לדרכינו זו הדרך הנכונה?
אולי המשמעות היא מוזיקה.
אולי המשמעות היא ים.
אולי המשמעות היא מין.
אולי המשמעות היא תינוקות קטנים וחמודים.
אולי המשמעות היא להיטיב עם מי שרע לו.
אולי זה נתון לבחירתינו.
אולי אנחנו מחליטים את הסיבה שלשמה אנו חיים.
ואולי יש אלוהים.
והוא מחליט הכל.
נ.ב 1
לא הייתי בסמינר פוסטמודרניזם ולכן יצא לי פוסטמודרני.
נ.ב 2
אלו תהיות שתמיד עוברות במוחי אבל הרבה ממה שכתבתי אני לא עומדת מאחוריו, אלו סתם מחשבות שמתלוות לבחירה שלי להיות בתנועה ובגרעין.
נ.ב 3
זה לא ככ מעניין. היה עדיף לכם לקרוא קוהלת עם הזמן הזה שביזבזתם עכשיו.
תגובות
הוסף רשומת תגובה