גרעין לכת

כבר כתבתי את הפוסט הזה, ואז הוא נמחק. כמעט ויתרתי ואמרתי שאכתוב לכן בווטסאפ בקצרה, אבל זה כבר אותו הדבר ופה אפשר לחפור בלי להתבייש. בראשון היה לנו ערב סיכום שנת עבודה. אחרי הח...

הסיפור שלנו מתחיל בצייד שקם ב05.00 בבוקר ורוצה לצוד דבר מה. הוא הולך ומחפש ולא מוצא שום דבר. ממשיך לחפש ולא מצליח. לבסוף לאחר מספר שעות מתייאש ומתחיל לחזור זעוף פנים לכפר. בדרך עו...

אני לא יודעת אם אני מאמינה במסלול בני גרעינים בצבא. אני חושבת על זה המון דברים. הרגע שבו התערערתי הוא כשחוויתי את נריה. נריה עשה שנת שירות ב'דרך לוטן' והתגייס לאחר מכן ליהלום. ...

אנשים טובים באמת הם כאלה שניסו ונכשלו ניסו ונכשלו. חוו אכזבה אמיתית וכואבת. אך למרות זאת הם התגברו על המכשול ובעיקר על עצמם ומתוך הייאוש הצליחו. אלה האנשים הטובים באמת. לא ...

אנשים טובים באמת הם כאלה שניסו ונכשלו ניסו ונכשלו. חוו אכזבה אמיתית וכואבת. אך למרות זאת הם התגברו על המכשול ובעיקר על עצמם ומתוך הייאוש הצליחו. אלה האנשים הטובים באמת. לא ...

אבא שלי אף פעם לא טס לחול. פרט חשוב? לא יודע. אבא שלי אף פעם לא היה בלונה פארק? זה גם חשוב ? גם לא יודע . אבא שלי עזב את בית ספר בכיתה ד' בשביל לעזור לדוד שלו שהיה עיוור, או סתם כי לאף אחד לא היה אכפת ובזה  אני בטוח שזה חשוב . אני לא חושב  שאבא שלי מסכן,  הוא גיבור , גיבור שאין כמוהו למה? כי  עד שהוא פגש את אמא שלי בגיל שלושים וארבע שום דבר לא היה חשוב  לו, כי הוא עלה מאלג'יר בגיל תשע, כי הוא חי בעוני  יחד עם כל הארבע אחים שלו בדירת חדר קטנה במוסררה יחד עם סבא וסבתא שלו , כי סמים זה היה משהו מרכזי בחיים שלו שכמעט כל לילה שלישי הוא בילה בבית מאסר במגרש  הרוסים. ש היה לו משהו לחיות בשבילו הוא בחר  להילחם בהכל בסמים באלכהול שהיו לו בריחה במשך שנים , בפשע בגזענות ששררו בשכונה   , בעבודה המפרכת שהוא קם יום יום לעבוד במפעל רחוק מירושלים בעבודה מנוכרת ובשכר מינמום שעד היום בוגד בו  , בהבל של המשפחה שלו ההורים של זכה להכיר, בניכור בזרות שנובעת מהיותו אלג'ראי ובעוד דברים שלא אבין לעולם. בהכל הוא  נלחם בשביל לבחור בחיים ובעתיד שלי של ...

היי גרעין אהוב, לאחרונה התחלתי לקרוא ספרי שירה ממליץ זה דבר מופלא.  קראתי ספרים של יהודה עמחי נתן אלתרמן ואני מחפש ספר שירים  של מאיר אריאל שעונה לשם "עצמאי בשטח" אם שמעתם עליו דברו איתי.  בקיצור אתמול זרקתי משהו לרפאל על זה שאני מזרחי (כהרגלי) ואז הוא אמר לי בנצי חלאס על מי אתה עובד, זה שאתה שומע דודו טסה שר בעירקתי זה לא הופך אותך למזרחי. אז נסיתי להתחכם ונזכרתי בשיר של איזה משורר מזרחי שלמדתי אותו פעם בבית ספר אפילו לא זכרתי את שמו ובקושי הצלחתי לצטט,  משהו כמו " מה זה להיות מזרחי ללכת ברוטשליד  לצעוק אני ממרקו אני ממרקו?"  הוא ממש לא הבין אותי.  אפשר לומר שזה בגלל בעיית הזיכרון החריפה שלי.  אבל אני מרגיש שזה שהתחלתי לקרוא שירים  שהם רק של אשכנזים וזה שלא זכרתי את זה בעל פה כמו שיר של נתן אלתרמן באמת גרם לי להתעצבן על עצמי. אז היום בלילה קראתי את השיר שנקרא אגב:" תקציר שיחה" ונחבטתי בו הרגשתי שהוא לא מדבר אלי (הלוואי הייתי מדבר מרוקאית)  לכן הרגשתי צורך לענות לו.   תקציר שיחה / ארז ביטון ...