גרעין לכת

יש לי זוג אחד של נעליים צבאיות. נעלי יח"ש רגילות. הן נראות מעולה מבחוץ אבל האורתופד שלי טוען שמבפנים הן מתפרקות ובלויות (וזו יכולה להיות מטאפורה נהדרת למשהו שעוד לא מצאתי), ו...

אנשים זמניים כשהיינו ילדים לימדו אותנו לשאוף ל-נֶצַח. מישהו ריסס על קירות לבנו הבתוליים גרפיטי חד וברור: "והם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה". כשאתה מתבגר, אתה מבין לאט לאט שהנֶצַח הזה הוא עסק טריקי. כי ארמונות בחול לא נשארים לנֶצַח. ואוכל במקרר לא נשאר לנֶצַח. וגם אנשים. גם אנשים לא תמיד נשארים לנֶצַח. אנחנו גדלים עם התפיסה הזאת שככל שבנאדם מלווה אותנו פרק זמן ארוך יותר בחיינו – כך הוא משמעותי וחשוב יותר. אבל בחיים של כולנו מסתובבים אנשים זמניים. אנשים שלא ילכו איתנו יד ביד עד הסוף. שנכנסו לחיים שלנו לפרק זמן מוגבל עם מטרה מסוימת. אנשים שכנראה לא יהיו שם כשכתוביות הסיום יעלו. האנשים הזמניים מגיעים בדיוק ברגע שהיינו צריכים אותם. הם באים להעביר אותנו שיעור. ללמד אותנו משהו על עצמנו. ללחוץ לנו על איזה כפתור. לעזור לנו להתמודד. לראות ברור יותר. להוות מקפצה לשלב הבא. לשנות לנו את הפרספקטיבה. לנצח איזה פחד. להרים אותנו מהקרשים. לסגור מעגל. ואז, ברגע שתפקידם מסתיים – הם עוזבים. העניין הוא, שזה לא עושה אותם פחות חשובים. זה לא עושה אותם פחות משמעותיים. בדפי ההיס...

מי אתם אותם האנשים הדוחים ומזוויעים האלו? מי אתם האנשים שקוראים לחברים שלכםם "יא בן שרמוטה של אלפיים זונות עירונות מזדיין"? מי אתם האנשים האלו שיורקים ליטרים של רוק על כל חלקת גן עדן יפה רק כי יש לכם עודף רוק בפה מהסיגריה? מי אתם האנשים האלו שהולכים לזונות באמסטרדם ועושים סקס בשלישיות כתחביב? מי אתם האנשים האלו שזורקים זין על הכל ולא שמים זין על אף אחד? אה. אני יודעת מי אתם. אתם החברים הכי טובים שלי. חברים יקרים מפז מהמחלקה, מהקורס, מהפאב. אנשים שיחרפו את נפשם למען כל מי שהם אוהבים, אנשים שזורמים על חוויות חדשות וספונטניות. אתם אלה שלימדתם אותי איך לאזן את עצמי כדי לחיות בעולם המשוגע הזה. אתם הבהמות הכי בהמיות שאני מכירה ועם זאת- כל כך חכמים ומוכשרים וכל אחד מכם פתח לי אלף דלתות למידע ולחוויות שלא חשבתי שאהיה חלק מהם. אני, תמר חאזי, גדלתי ביישוב מרוחק בקצה הדרום, עשיתי שנת שירות בתנועה כחולה ציונית סוציאליסטית הדוגלת בשיוויון ובערך האדם, התגייסתי לפלוגה של בני גרעינים ונפלתי ממנה אל המקום שבו פגשתי לראשונה אנשים דוחים ומזוויעים. עד אז השתדלתי להתרחק מהם כדי לא להידבק בדר...

אני מרגיש שלאורך תקופה ארוכה אני נשאב למשהו שלא הייתי רוצה לקחת חלק בו. בצהל יש את  הצורך התמידי לבנות תבניות שמקבעות ושופטות אנשים בעזרת התבניות שנבנו עליהם ועל כמות הז...

אני זוכר את היריה הראשונה שלי בטירונות ירדנו למטווחים לאיזה שבוע קליעה ראשון. כולם מתלהבים מלירות פעם ראשונה ואני הייתי איזה תורן שלוש ימים ברצף משומה וממש רציתי לחזור לכיתה שלי, איכשהו גם הם לא ירו.  הגיע יום רביעי הגיע תורנו לעשות מטווחים לכל הכיתה ובדיוק הורידו אותי מהתורנות הגעתי כולי שמח לחזור לכיתה והאמתי שלא רציתי כל כך לירות זה הפחיד אותי יותר רציתי לחזור לכיתה. אני זוכר שגוטמן (המפקד) אמר לכולם להכין מחסנית חמישה כדורים למטווח איפוס. ואני לא היה לי כל כך מושג איך לירות כל השיעורים הייתי תורן אבל זרמתי אני לא מתלונן. הגענו לקו יורים ואז נועם הממ אמר: " נשק 60 מעלות חמש האצבעות ידית האחיזה מחסינת הכנס בהטיה נשק טען". וטענתי נכנסתי למצב שכיבה, בגדול עשיתי את מה שכולם עשו נעם  (הממ) אמר רשאים והתחלנו את המטווח . אהה לפחות עשיתי ירי דמה בבגירה אז היה לי איזשהו מושג.(אני מנסה להבין איך כל כך אילתרתי).  אני מכוון למטרת איפוס שם את האצבע על ההדק  הלב ב90 פעימות לשניה כולי זיעה בקושי פוקח עיניים פותח ניצרה ויורה. פקחתי עיניים שמעתי רק צליל חד כזה שאתה מקבל כאפה מ...

כשהייתי מפקדת בגדנע שנאתי בני נוער לא הבנתי למה אני מחנכת למה אני מכולם צריכה לשחק בקקי ופיפי שלא נותנים לי כלום. זו הייתה תחשוה שנבעה מתוך עומס לחץ ושביזות אני יכולה להגי...

לפעמים בזמן שיעורי נהיגה אני עושה שטויות, אני פשוט קצת מבולבלת ולחוצה. לא פעם קרה לי שלא אמדתי נכון את הרוחב של המשאית ביחס לרוחב המקום שאליו אני אמורה להיכנס ושכחתי להוריד להילוך שני, במקרים כאלו קובי המורה לנהיגה אומר "תמר, תפסיקי לחלום". להפסיק לחלום? להפסיק לחלום על יציאה מהמקום הנורא הזה? להפסיק לחלום על השייכות והחופש ובכיף שיש בבית ליד? להפסיק לחלום על ריקוד הניצחון שאעשה ברגע שאעבור את הטסט? אבל אם אני אפסיק לחלום שום דבר לא ייתן לי את הכוח ללחוץ על הגז, שום דבר לא ישנה כי הכל יהיה ביצה עמוקה ומזוהמת של ייאוש. יש לי טסט ביום חמישי. פאקינג טסט ראשון רק המחשבה על לעבור טסט ראשון עושה לי רעידות בלב. אני יודעת שאם אני אעבור אותו אני אהיה מסוגלת לעשות שלושה פליקלקים באוויר ולרקוד ברייקדאנס. אני יודעת שאם אעבור אותו אז יש לי את האפשרות לאושר, את הכוח לגרור את עצמי מהמיטה בבוקר. אם אני אעבור את הטסט שיש לי בפאקינג חמישי זה אומר שלפי החישובים שלי יש לי עוד שבוע אחד של היתרים, עוד שבוע של חופש על חשבון המערכת (מעניין אם אפשר לוותר עליו) ואחריו פאקינג בית-ליד לנצח אם לא 8 ...